אודות

הרעיון לאפליקציית אני ובוט נוצרה ביום אחד כאשר ניסיתי להעסיק את הבת שלי אביגיל אחר צהריים אחד כשהיא היתה משועממת במיוחד.

הצעתי לה הצעה מפתה: "בואי נכתוב סיפור יחד!". לי לא היה שום נסיון בכתיבת סיפורים, וגם לא לאביגיל. בכל זאת היא רק בת חמש. אבל ידעתי שיש לי קלף חזק בשרוול: כבר הייתי מיומן בשימוש באפליקציות שיכולות לייצר סיפורים בצורה אוטומטית, וידעתי שכך נוכל לכתוב סיפור במהירות ובקלות.

אביגיל מאוד אוהבת נסיכות וסיפורי דיסני, ובמיוחד את רפונזל, הנסיכה בעלת השיער הארוך שנכלאה על ידי מכשפה במגדל. כך יצא שאותו אחר צהריים ישבנו אני ואביגיל לכתוב סיפור על "ההרפתקאות החדשות של רפונזל ויוג'ין". יוג'ין אם לא הכרתם הוא הנסיך על הסוס הלבן בגרסת דיסני של הסיפור.

הרעיון, כך מסתבר, היה די מוצלח. אביגיל שמחה לשבת איתי למשך זמן מה וליצור איתי את הסיפור. כמובן שייצרנו תמונות באמצעות כלי ייצור תמונות והוספנו אותן לכל חלק בסיפור. היא היתה גאה בתוצאה, ובתור בונוס הסיפור המוגמר קצר שבחים בוואצאפ המשפחתי.

אבל משהו לא ממש הסתדר לי בכל התהליך. בתור התחלה, הסיפור בסך הכל די נכתב מעצמו. אנחנו אמנם קבענו מה יהיה הנושא אבל מישהו אחר כתב את הסיפור בשבילנו. הכוונו את הסיפור מדי פעם לכיוונים שמצאו חן בעינינו יותר באמצעות משוב לכלי, ולפעמים ביקשנו להוריד חלקים שלא מצאו חן בעינינו. אבל עדיין, התהליך לא היה תהליך יצירתי של כתיבה, אלא יותר תהליך מכאני או טכני.

וזאת לא היתה הבעיה היחידה. הכלים האלו בנויים כדי להגיב באופן נחמד ואדיב ובעיקר מרוסן. המגבלות הללו הובילו לכך שקיבלנו סיפור די מונוטוני ואנמי, בעוד שיצירה מקורית טובה של בני אדם היא סוערת, מרגשת, מפתיעה ועוצמתית. אבל הריסון הזה הוא כורח המציאות ומסיבות טובות. אני לא חושב שהייתי רוצה לתת לילדים שלי לנהל אינטרקציה עם הכלים הללו אם הם היו חסרי רסן לחלוטין.

בעיה נוספת, והאחרונה שאתאר כאן היא שהסיפור היה אוניברסלי מדי. כבני אדם כל אחד מאיתנו מאוד מחובר לעולם הפנימי שלו, לתפיסות העולם שלו, לאיך שאנחנו באופן אישי ובלתי אמצעי תופסים את המציאות ואת העולם. יש בנו צורך לביטוי עצמי אישי. נכון שבסופו של דבר הסיפורים הטובים ביותר הם אלה שנוגעים בסוגיות כלל אנושיות שרלוונטיות להרבה אנשים. במובן הזה הם אכן אוניברסליים. אבל מאז הימים בהם בני אדם סיפרו סיפורים בעל פה, מסביב לאש מדורת השבט, הבסיס לסיפורים היה תמיד מחשבות, רעיונות או התנסויות של אינדבידואלים.

מאז "ההרפתקאות החדשות של רפונזל ויוג'ין" כתבתי מספר סיפורים, יחד עם אביגיל ויחד עם עדו, בני בן השבע. אף על פי שהסיפורים היו לגמרי סיפורים שאנחנו כתבנו, לא התחלנו עם דף חלק.

אני ובוט עזרה לי להתחיל וגם היתה שם כדי לשפר את התוצאה הסופית. אני מקווה שהאפליקציה תהיה שימושית גם לכם כמו שהיא היתה לי. פה אתם היוצרים. במקום לתת לבקש ממישהו שיכתוב בשבילכם את הסיפור שלו, אתם כותבים את הסיפור שלכם.